אני מקנא בעשרות אנשים. אבל זוהי לא קנאה רעה אלא קנאה במובן הטוב של
המילה. יש שני סוגים של קנאה. יש אנשים המקנאים במישהו ושונאים אותו ונוטרים לו.
למה הוא כך, והם לא. ויש אנשים המפרגנים ב 100% למושא קנאתם. הם שמחים בשמחתו, או
בשמחתה. ושואבים מהם השראה.
הנה רשימת עשרת האנשים בהם אני מקנא:
שרי אריסון - בשל העושר שלה
ציפי שביט - בשמחה המתפרצת והאושר שלה
אריק איינשטיין - בכריזמה והקסם האישי שלו
מירית ויוסי בניון - בזוגיות ארוכת השנים, עוד מתקופת התיכון. בגיל 36 הם כבר 21 שנים
ביחד.
שמעון פרס - ביכולת המופלאה תמיד לומר את הדבר הנכון בזמן הנכון ובכל סיטואציה
יהודה לוי - על הקוּליות והתדמית של כובש לבבות
רוג'ר הודג'סון - על כתיבת השיר ההגיוני
ג'ף לין - על הקאמבק המטורף שלו, וסבב ההופעות - 2017-
2016, לאחר שסבב ההופעות הקודם שלו היה לפני 30 שנה.
נירו לוי - על כך שהוא בחור שלוקח הכול בקלות. זורם עם החיים.
פול מקרטני - על כך שהוא הגשים בענק את מה
חלום ילדותו. ועד היום, חי את החלום.
ג'ף לין - על היצירה והפקת האלבום
Discovery
מכירים מישהו שעשוי להפיק תועלת מהמידע הזה? למה
לא לשתף? זה קל, רק להקליק על הכפתור עם סמל האות f
